החלטה בתיק ת"א 5945-08

1.         זוהי בקשה מצד הנתבע לביטולו של פסק דין אשר ניתן ביום 20.9.11 מחמת אי התייצבותו לדיון אליו הוזמן כדין.

עיקרו של פסק הדין הינו הוראה על פינוי או הריסה של שלושה מבני מגורים שנבנו ללא היתר כחוק וללא רשות המשיב במשק מס' 45 במושב שדה דוד (להלן: "המשק").

2.         את בקשתו זו הגיש המבקש ביום 2.10.11 ושני נדבכים לה:

באשר לנסיבות אי הגעתו טוען המבקש כי היה חולה באופן בו לא יכול היה להניע רגליו וטופל אצל רופא המשפחה יום קודם לדיון, כשבהמשך לכך אושפז בבית החולים.

בהקשר זה מצרף המבקש אישור מחלה מיום 15.9.11 המציין אי יכולתו לעבוד מיום 11.9.11 עד ליום 18.9.11, אישור מחלה נוסף ל- 17 ימים ותעודת סיכום אשפוז בבית החולים ברזילי באשקלון מיום 15.9.11 ועד ליום 20.9.11.

אשר לטעמי הגנתו טוען המבקש כי הוא אינו בעל הזכויות במקרקעין נשוא התובענה וכל מעורבותו בתיק נעוצה היתה בטיפולו בעניינה של אימו, שאף היא נתבעה ואשר בינתיים הלכה לעולמה (צורפה תעודת פטירה מיום 1.6.11).

המבקש מבהיר כי טרם ניתן צו ירושה או צו קיום צוואה בעניין אימו, כך שלמעשה אינו בעל זכויות ולו גם כיורש עזבון ההורים, שהיו בעלי הזכויות במקרקעין דנן.

3.         המשיב הביע התנגדות נחרצת לבקשה תוך שהוא תמה על טענת המבקש בדבר מחלתו ומציין כי ביום הדיון שוחח עימו המבקש וביקש דחייתו של הדיון מחמת פטירת אימו, זאת מבלי שהעלה כל טענה בדבר מצבו הרפואי. בהשלמה לכך מציין הוא כי האישור הרפואי המוקדם ביותר המצורף לבקשה נערך ביום 15.9.11 ולא מן הנמנע שנתבקש לצורך העלאת בקשה זו בלבד.

            מכל מקום, ובכל הנוגע לטענות ההגנה בהן נתלה המבקש, סבור המשיב כי באלו אין דבר  כי אם התחמקות גרידא. המבקש מעולם לא הציג עצמו כנציג האם כי אם כבעל דין עצמאי. יתרה מכך, בסעיף 5 לכתב הגנתו הודה המבקש למעשה כי הינו מחזיק ומתגורר במשק נשוא התובענה תוך שהבהיר כי ביקש היתר בניה לבניית ביתו  במשק זה.

ב"כ המשיב מפנה לכך שהמבקש אף הורשע בגין בניה ללא היתר והפרת צו שיפוטי בשל אחד המבנים נשוא התובענה וכי ובין היתר, ניתן כנגדו צו הריסה. משכך הם פני הדברים, הרי שבוודאי שיריבות ישנה בין הצדדים ולמשיב כבעל המקרקעין הזכות למנוע מהמבקש ביצועה של בניה שלא כדין באלו ולדרוש הריסת הבנוי.

            בשולי התגובה מזכיר ב"כ המשיב כי עסקינן בבקשה שניה לביטול פסק דין בתיק זה.

4.         לאחר שבחנתי טענות הצדדים, לרבות כתב תשובתו של המבקש ונתתי דעתי לדין ולהלכה הפסוקה הנוגעים לענייננו, מצאתי מקום להורות על דחיית הבקשה בחלקה וכמבואר להלן.

5.         משאין חולק כי המבקש זומן כדין (במהלכו של דיון קודם בו התייצב), הרי שעסקינן בביטול פסק דין הנתון לשיקול דעת בית המשפט, שההלכה באשר לו הינה כאמור בע"א 5000/92 יהושע בן-ציון נ' אוריאל גורני, עו"ד הנאמן על נכסי י' בן-ציון, פ"ד מח (1) 830:

"בבואו להפעיל את שיקול-דעתו, אם להיענות לבקשת הביטול אם לאו, יבדוק בית המשפט וישקול, לא רק אם יש בפי המבקש טעם להצדקת היעדרותו מן הדיון שהתקיים, אלא גם - ובעיקר - אם, לגופו של עניין, עשוי הביטול להצמיח לו תועלת; לאמור, אם שמיעת עמדתו בנושא המחלוקת אכן עשויה להוביל את בית המשפט למתן החלטה שונה מזו שניתנה (ראה זוסמן, שם, בעמ' 698)."

על פי הפסיקה, השאלה השניה היא עיקר ואילו לראשונה, חשיבות משנית. ככל שסיכויי ההצלחה גבוהים יותר, כך קטן משקלה של הסיבה למחדלו של המבקש ואולם, על המבקש את לעבור תחילה את מחסום השאלה הראשונה וליתן סיבה למחדלו בטרם תבדקנה סיכויי ההגנה. ראה ע"א 84/81  צבי גולדפרב נ' אילן גולדפרב ו-2 אח', פ"ד לו(3) 253.

כן ראה ובאשר לזכות הגישה לערכאות לה מייחס בית המשפט משקל נכבד בבקשות כגון דא  - רע"א 8292/00 גבריאל יוספי נ' שמואל לוינסון ואח'

6.         אפתח בנסיבות אי הגעתו של המבקש לדיון.

נראה כי עלה בידי המבקש להשיג אישורים רפואיים המבססים לכאורה טענתו בדבר בעיה רפואית כלשהי שחייבה אשפוזו החל מיום 15.9.11. הגם שכך, לא ניתן שלא להטיל ספק באשר לקיומו של קשר סיבתי בין המצב הרפואי לבין אי התייצבות המבקש לדיון ובפרט על רקע הבהרת ב"כ המשיב לפיה ביום הדיון פנה אליו המבקש על מנת לדחות את הדיון מבלי שציין דבר אודות מצב רפואי בלתי תקין.

הספק מתעצם משאכן וכטענת ב"כ המשיב אין בנמצא כל אישור רפואי מוקדם מיום 15.9.11, כשמעל כל זאת מרחפת ההתרשמות לפיה למבקש עניין בדחיית הקץ בתיק זה.